אחת האוכלוסיות הקשות לאבחון שמיעה היא כמובן אוכלוסיית התינוקות. אם כי תינוק בריא שומע היטב סמוך ללידתו הרי שהמכשול לאבחון מדויק הוא חוסר יכולתו להגיב לצלילים חלשים בדומה למבוגר.

איחור באבחון ליקוי שמיעה בגיל הרך, לפי חומרת הליקוי, יגרום לנזקים בלתי הפיכים בהתפתחותו של התינוק .מטרת הרפואה המודרנית היא גילוי כל ליקויי השמיעה עד גיל 3 חודשים לכל המאוחר, כדי לאפשר טיפול ושיקום מוצלחים.תגובת רפלקס הבהלה (STARTLE) בחודשי החיים הראשונים מופיעה רק בתגובה לצלילים חזקים מאוד. תגובה לצלילים חלשים יותר מתפתחת בהדרגה רק לקראת גיל חצי שנה.עם התפתחותו של התינוק ושיפור ביכולתו להגיב לצלילים חלשים בעוצמת סף השמיעה, מתעוררת בעיית שיתוף הפעולה.תינוק או ילד צעיר לא ישתף פעולה (בהתאם לגילו ולהתפתחותו) בפעילות שאינה מעניינת אותו או שהיא מעבר ליכולתו.לכן יש להתאים לכל נבדק צעיר את מתכונת ואמצעי הבדיקה בצורה אינדיבידואלית לפי קבוצת הגיל ולפי רמת התפתחותו.בגילאים בהם אין אפשרות להשתמש באוזניות יש להסתפק במתן גירויים דרך רמקולים (FREE FIELD) בתוך תא הבדיקה. הגירויים מותאמים גם הם לתינוק - מושמעים צלילים מחיי היום יום שמוכרים לו (צליל פעמון, רעשן וכו'). בעבר נעשו בדיקות אלה על ידי ערכות בדיקה ידניות פשוטות אך כיום מועברים הצלילים באופן דיגיטלי, כפי שנעשה במכוננו מעל 20 שנה.בנוסף לבדיקות ההתנהגותיות אנו משתמשים כיום כדבר שבשגרה בבדיקות אובייקטיביות : טימפנומטריה, רפלקס אקוסטי, OAE, ולפי הצורך גם BERA.פרט לשיטות הבדיקה, חשובה לא פחות ואולי אף יותר, יכולתו של הבודק/ת ליצור קשר עם הנבדק הצעיר. וכאן אפשר להעיד (גם אם אין הנחתום מעיד על עיסתו) כי משך שנים ארוכות של עבודה עם קופות חולים נהגו הרופאים להפנות אל אילנה הולדשטיין את הנבדקים שלא שיתפו פעולה במקומות אחרים. לא אחת נתקלנו במחזה של תינוק/ילד שנכנס בבכי ופחד ויצא בשמחה ובחיוך אחרי גמר הבדיקה.גם כיום, לאחר הפסקת התקשרות המכון עם קופות החולים, ממשיכים להגיע תינוקות וילדים לבדיקה במכון באופן פרטי.