ד"ר יהודה הולדשטיין

ברה ללא הרדמה

infomu — Thu, 01 Sep 2016 12:48:18 +0000

ברה ללא הרדמה

לאחרונה פותח על ידי חברת VIVOSONIC הקנדית מכשיר ברה חדש המבוסס על טכנולוגיה מתקדמת של חומרה ותוכנה. המכשיר נקרא INTEGRITY ומידע עליו נמצא באתר החברה. מכשור זה נמצא במכוננו ומשמש לביצוע בדיקות ברה ללא הרדמה למבוגרים ולתינוקות. בדיקת ברה רגילה במכשור סטנדרטי רגישה מאוד לתנועותיו של הנבדק מאחר וכל תנועה יוצרת בשרירים זרם חשמלי חלש ,אשר נקלט על ידי מכשיר הבדיקה וגורם להפרעות ברישום .לכן ,בעזרת המכשור הרגיל כמעט בלתי אפשרי לבצע בדיקת ברה כאשר התינוק ער. תרופת ההרדמה אשר ניתנת לתינוק מאפשרת לבצע את הבדיקה כאשר הוא ישן .לעיתים מדובר בתהליך של מספר שעות עד שהתינוק נרדם ולעיתים הוא מתעורר במהלך הבדיקה. מאחר ומדובר במתן תרופת הרדמה מבוצעות בדיקות אלה בבתי חולים ,לעיתים תוך חשיפת התינוק הנבדק לתינוקות חולים במסגרת בית החולים. הורים רבים חוששים מכך בצדק . בדיקת ברה ללא הרדמה בעזרת מכשיר הINTEGRITY שבמכוננו ניתנת לביצוע גם כאשר התינוק ער. אפשר לבצע את הבדיקה ללא הרדמה בתנאי שהתינוק בגיל בו הוא עדיין לא מסוגל למשוך את האוזניות והמדבקות מעליו. המכשור לבדיקת ברה ללא הרדמה יעיל גם בבדיקת מבוגרים, בעיקר לצרכים משפטיים.

הפוסט ברה ללא הרדמה הופיע ראשון בד"ר יהודה הולדשטיין

בדיקת שמיעה בתדרים גבוהים מאוד

infomu — Thu, 07 Jul 2016 09:18:55 +0000

בדיקת שמיעה בתדרים גבוהים מאוד EXTENDED HIGH FREQUENCIES

בדיקת השמיעה הסטנדרטית מכסה את טווח התדרים עד 8 קה"ץ. אחת הסיבות להגבלה זו היא טכנית:האוזניות הסטנדרטיות מסוג TDH אינן מסוגלות להפיק צלילים בתדרים גבוהים יותר ובעוצמה מספקת. השמיעה האנושית מגיעה באופן נורמלי עד ל20,000 הרץ (= 20 קה"ץ ).תדרים אלה נמצאים מיד בכניסה אליו ולכן במגוון מצבים הם נפגעים ראשונים.למשל, בתאונות דרכים עם צליפת שוט צוארי, בטיפולים כמותרפיים , בנזקי רעש ועוד. כדי לבצע בדיקה כזו יש צורך באוזניות מיוחדות כגון HDA200.

הפוסט בדיקת שמיעה בתדרים גבוהים מאוד הופיע ראשון בד"ר יהודה הולדשטיין

ניתוחים

infomu — Wed, 16 Mar 2016 14:11:11 +0000

ניתוחי האוזן התיכונה מתבצעים ע"י ד"ר הולדשטיין במסגרת סניף צפון של בית החולים "אסותא"

כדי להבהיר מעט נושא זה מצורף הסבר קצר על האוזן התיכונה, מחלותיה ודרכי הטיפול המקובלות

האוזן התיכונה: היכן היא ומהו תפקידה

האוזן התיכונה נמצאת בין תעלת האוזן החיצונית, אשר נראית במרכז האפרכסת, לבין שבלול האוזן הפנימית. השבלול מתרגם את הצלילים שאנו שומעים לזרמים חשמליים שעוברים למוח וגורמים לתחושת השמיעה. האוזן התיכונה מאפשרת לצלילים לעבור כמעט ללא הפסד מהאוויר שסביבנו לנוזל שבאוזן הפנימית. ללא האוזן התיכונה, הייתה שמיעתנו לקויה.

מבנה האוזן התיכונה

חלקה החיצוני של האוזן התיכונה הוא קרום דקיק ובדרך כלל שקוף, שנקרא עור התוף. שם זה נגזר מתפקידו מאחר שגלי הקול חובטים בו, בדומה למתופף המקיש על תוף נגינה. לחלק הפנימי של עור התוף צמודות שלוש עצמות קטנות, שמעבירות את הצליל ומגבירות אותו לתוך חלון קטנטן באוזן הפנימית. חלון זה מכונה "החלון הסגלגל" (Oval Window) עקב צורתו.

המחלות השכיחות באוזן התיכונה

עיקר המחלות הפוגעות באוזן התיכונה הן דלקות ורובן קורות בגיל הילדות. חלקן מתחיל כדלקות חריפות המלוות בכאבים, חום והפרשות מהאוזן, וחלקן כדלקת תת-חריפה ("נוזלים") באוזן התיכונה ללא כל סימנים או תלונות (פרט לליקוי שמיעה שלא תמיד מתגלה). אצל רוב הילדים חולפת מחלה זו ללא גרימת נזק, אך במיעוטם נמשכת המחלה תקופה ארוכה וגורמת להרס ולנזק באוזן התיכונה בדרגות שונות.

דלקת כרונית של האוזן התיכונה

הדלקות החריפות או התת-חריפות, כאשר אינן נרפאות כראוי, עלולות להותיר שינויים ונזקים באוזן התיכונה. ברוב המקרים מדובר בשינויים חסרי משמעות, כמו הסתיידויות קלות או אזורים דקים מהרגיל של עור התוף או האוזן התיכונה. במיעוט המקרים ייווצרו נזקים בדרגות חומרה שונות, למשל:

חור בעור התוף, קטן או גדול, עד כדי הרס של כל עור התוף.
הסתיידות קשה של עור התוף או עצמות השמע.
הרס חלקי עד מלא של עצמות השמע.
ייתכנו שילובים שונים של כל סוגי הנזקים.

בנוסף, ייתכן זיהום כרוני באוזן החולה, המתבטא כלפי חוץ בהפרשות מוגלתיות בתעלת השמע החיצונית. בכך לא די: המחלה הקשה ביותר של האוזן התיכונה, כולסטאטומה, נגרמת בדרך כלל עקב שקיעת עור התוף לכיוון האוזן התיכונה (לעיתים קרובות עקב "נוזלים" באוזן התיכונה אצל ילדים). מחלה זו גורמת להיווצרות מעין "כיס" סגור של עור שעלול לחדור לאוזן התיכונה ולחלל הטבעי שבעצם הצמודה אליה (חלל המסטואיד- הזיז הפטמתי). בתוך כיס זה של "עור הפוך" מצטברת ההפרשה הטבעית שמייצר כל עור על פני הגוף אולם כאן אין להפרשה זו לאן להתפזר והכיס הזה הולך וצומח בהדרגה, כאילו היה גידול, תוך הרס העצם שסביבו וכל דבר בתוכה (מבני האוזן ומערכת שיווי המשקל, עצב הפנים ואף חדירה לכיוון המוח). כיס זה נוטה להזדהם ובמקרים רבים מלווה בהפרשות בעלות ריח רע.

האם דלקת כרונית היא הגורם היחידי לליקויי שמיעה?

קיימת מחלה של עצמות השמע, שאינה קשורה לדלקות, ומופיעה בדרך כלל בגיל מבוגר יותר (בעיקר אצל נשים צעירות). זוהי מחלה של עצם האוזן הפנימית הגורמת לשינויים שקורים ברוב המקרים בחלון הסגלגל. התלונות הן ליקוי שמיעה הדרגתי חד או דו צדדי ללא תלונות של כאבים או הפרשות. המחלה מוכרת בעיקר בשם אוטו סקלרוזיס ("הסתיידות האוזן"). חבלות של האוזן (תאונות דרכים, מכות, שימוש בקיסמי אוזניים וכו') הן גורם שכיח נוסף לפגיעה בתפקוד האוזן התיכונה וכתוצאה מכך – לליקויי שמיעה.

כיצד נאבחן מחלת אוזן תיכונה?

האבחון מתבצע או בעקבות תלונות או בזמן בדיקה שגרתית על יד רופא (בד"כ רופא א.א.ג) או בדיקת שמיעה. התלונות השכיחות הן הפרשות מהאוזן החולה מחד גיסא, וליקוי שמיעה מאידך גיסא. ישנם מבוגרים לא מעטים אשר "סוחבים" איתם נזקים באוזן התיכונה מגיל צעיר מבלי שהם מודעים לכך. לעתים, מחלה כרונית כזו, הנמצאת במצב "שקט" שנים רבות, מחריפה מסיבה כלשהי ומניעה אותם להיבדק. חשוב לזכור כי האוכלוסייה הפגיעה ביותר למחלות הדלקתיות היא אוכלוסיית הילדים, ובמקרים רבים הם אינם מסוגלים להביע את תלונותיהם במילים.

מי יאבחן ויחליט על הטיפול הדרוש?

האבחון הסופי של מחלות האוזן התיכונה וההחלטה על הטיפול המתאים היא בתחום התמחותו של רופא א.א.ג. תחום רפואת א.א.ג, בדומה לתחומי רפואה נוספים, נחלק היום לתת-תחומים נוספים, כאשר מחלות האוזן התיכונה והטיפול בהן מתבצע ע"י רופאי א.א.ג המתמחים בכך וקרויים אוטולוגים. הטיפול במחלות האוזן התיכונה למיניהן מתחיל באבחון, שחייב להיות מדויק. הליך האבחון מורכב מבדיקת האוזן באוטוסקופ ו/או במיקרוסקופ המיועד לכך (אוטומיקרוסקופ), בדיקות דימות (CT, MRI) ופענוחן, וכן אבחון שמיעה. על סמך הנתונים שנתקבלו מכל הנ"ל, על האוטולוג להגיע להחלטה לגבי הטיפול. האינטגרציה בין כל נתוני האבחון צריכה להוביל להחלטה נכונה, שתביא לתוצאות הטובות ביותר למטופל. זאת כדי לנתח בזמן ולבצע את הניתוח הנכון בצורה טובה, או להימנע מניתוח כשאינו נדרש. ההחלטות הנדרשות, כפי שהוזכרו, דורשות מיומנות וניסיון רב שנרכש תוך כדי עיסוק בתחום ספציפי זה משך שנים - גם באבחון וגם בטיפול שמרני ובניתוח.

מהו הטיפול ומהי מטרתו?

מניעת דלקת זיהומית באוזן ו"חיסול" המחלה.
תיקון השמיעה תוך שאיפה להגיע לשמיעה קרובה ככל האפשר לנורמה.

כיצד להשיג מטרות אלה?

טיפול שמרני - מכני (שאיבות וניקוי במסגרת הבית, מניעת הרטבה).
טיפול כירורגי שמטרתו ניקוי הרקמות החולות ובנייה מחדש של האוזן התיכונה (שיקום).

ברוב המקרים, כשיש זיהום והפרשות באוזן, יש להתחיל בטיפול שמרני במרפאת א.א.ג. רק כשהאוזן "יבשה" וללא זיהום במשך תקופה מסוימת, ניתן לעבור לשלב ניתוחי/שיקומי. רק כשלא מצליחים בשום אופן לרפא את הזיהום, בעיקר במקרי כולסטאטומה, מבוצע הטיפול הניתוחי במטרה עיקרית לרפא את המחלה, והחלק השיקומי יכול להידחות לשלב מאוחר יותר.

אבחון שמיעה

אבחון שמיעה מדויק חשוב מאוד להחלטה על ניתוח אוזן תיכונה, בעיקר כשמדובר בשיקום בלבד ללא דלקת, ובמיוחד במחלת האוטו סקלרוזיס. ממצא לא מדויק בבדיקת שמיעה עלול להביא לטיפול שגוי! ליקוי שמיעה שמקורו באוזן התיכונה ניתן לזיהוי בקלות בבדיקת השמיעה הרגילה ההתנהגותית (אודיוגרם). הממצא האופייני הוא פער בין השמיעה באזניות – המייצגת את כל מסלול השמע, כולל האוזן התיכונה – לבין השמיעה בעזרת אוזנייה המוצמדת לעצם, ומייצגת את מסלול השמע מהאוזן הפנימית ללא האוזן התיכונה. הפער זה נקרא פער הולכתי והוא ניתן לתיקון חלקי או מלא בטיפול ניתוחי. אולם, לא כל פער הולכתי נובע ממחלת האוזן התיכונה. ייתכנו מצבים שבהם הפער ההולכתי שגוי ונובע ממבנה אוזן צר, למשל. במקרים אלה, כדי להגיע לאבחון מדויק יש צורך בשימוש באזניות מיוחדות (Insert) או בבדיקות נוספות (טימפנומטריה, רפלקס אקוסטי, OAE וכו'). לכן, גם בבדיקת השמיעה יש צורך במיומנות ובניסיון כדי להגיע לבדיקה מדויקת ולאבחנה נכונה.

הפוסט ניתוחים הופיע ראשון בד"ר יהודה הולדשטיין

הרצאות

infomu — Wed, 16 Mar 2016 14:07:28 +0000

חדר ההמתנה במכון מאובזר במקרן משוכלל לצורך העברת מצגות לקבוצות קטנות של עד 10 צופים. ההרצאות הניתנות הינן בכל תחומי פעילות המכון:

אבחון שמיעה על כל מרכיביו
כיצד לבצע אבחון מדיקולגלי
מחלות אוזניים וניתוחים
ועוד..

הפוסט הרצאות הופיע ראשון בד"ר יהודה הולדשטיין

בדיקת אוזניים

infomu — Wed, 16 Mar 2016 14:01:00 +0000

בדיקה אוטוסקופית

בדיקת אוזניים צריכה לכלול בתוכה שני מרכיבים: בדיקה אוטוסקופית (אוטו=אוזן) ואבחון שמיעה. בדיקה אוטוסקופית, משמעותה הסתכלות על עור התוף בעזרת מכשור מתאים:

אוטוסקופ אשר מגדיל פי 2-3 לכל היותר.
אוטומיקרוסקופ אשר יכול להגדיל עד פי 25 ומאפשר זיהוי מדויק של פרטים. במקרים של דלקת כרונית באוזן התיכונה חיוני להבחין בפרטים אלה.

דיוק הבדיקה האוטוסקופית מותנה בניסיון שיש לרופא המבצע אותה. לצורך מעקב במהלך טיפול רצוי לצלם ולתעד את מצב האוזן בעזרת מצלמה אוטוסקופית. בתוך תחום רפואת א.א.ג. קיים תחום משני, הקרוי אוטולוגיה ורופאי א.א.ג., העוסקים בו הם בעלי הניסיון הרב ביותר באבחון מחלות אוזניים ובטיפול בהן. אבחון שמיעה, כפי שפורט לעיל. אבחון השמיעה חייב להיות מדויק! הייעוץ לגבי המשך טיפול בנוי על שתי אבני היסוד הללו. מובן מאליו, שתנאי יסודי לייעוץ נכון הוא דיוקם של הבדיקה האוטוסקופית ושל אבחון השמיעה. לדוגמא, יתכן מצב בו הבדיקה האוטוסקופית תקינה ואילו בדיקת השמיעה ההתנהגותית מראה ליקוי שמיעה, שלפי מאפייניו מקורו באוזן התיכונה. האבחנה הסבירה, אם מדובר בממצא אמיתי, היא מחלה שנקראת אוטו סקלרוזיס וניתנת לטיפול כירורגי. אבל, קיימת תופעה שכיחה של ממצא כזה, שאינו אמיתי אלא נובע ממבנה האוזן (תמט תעלה חיצונית). ממצא זה הוא שגוי ואינו מצריך טיפול. במסגרת אבחון השמיעה המקובל במסגרת קופות החולים מקובל לבצע בדיקת שמיעה התנהגותית וטימפנוגרם בלבד. אבחון חלקי זה יכול להטעות את הרופא המטפל כאשר מתקבל ליקוי ממקור אוזן תיכונה לכאורה בצירוף טימפנוגרם תקין. זאת מאחר וגם כאשר יש אוטו סקלרוזיס יכול הטימפנוגרם להיות תקין. לאבחון מדויק ניתן להגיע ע"י הוספת בדיקת הרפלקס האקוסטי ובדיקת OAE, יחד עם שימוש באוזניות מיוחדות בבדיקה ההתנהגותית.

הפוסט בדיקת אוזניים הופיע ראשון בד"ר יהודה הולדשטיין

בדיקות לעובדים ברעש

infomu — Wed, 16 Mar 2016 13:41:17 +0000

בדיקות לעובדים ברעש/מפעלים

במהלך השנים 1991 ו-1992 הוסמך המכון וכן ד"ר הולדשטיין ע"י משרד העבודה לפי תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש) לצורך בדיקות שמיעה ובדיקה רפואית לעובדים חשופים לרעש. במסגרת הסמכה זו מורשה צוות המכון לבצע בדיקות שמיעה לעובדים החשופים לרעש מזיק בעבודתם ולהחליט על כשרותם לעבודה ומילוי פנקס עובד לפי התקנות. בדיקת השמיעה מתבצעת במכון (בדיקה מקיפה) או במקום העבודה (בדיקת סינון). בדיקה מקיפה מתבצעת לפי מתכונת אבחון שמיעה תוך שימוש בכלים האודיולוגיים לפי הצורך, על מנת לאפשר:

אבחנה מדויקת של ליקוי השמיעה (או היעדרו)
אבחון של הגורם לליקוי השמיעה
קביעת השפעת הליקוי על המשך העסקתו של העובד במקום עבודתו לפי התקנות.

בדיקת סינון היא בדיקת אודיוגרם חלקית בלבד, שמטרתה לאתר עובדים אשר שמיעתם נפגעת. הבדיקה מתבצעת במקום העבודה כדי לחסוך עלויות למעביד, שאינו צריך לאבד ימי עבודה ולעצור פסי ייצור עקב כך. עקב כך בדיקה זו פחות מדויקת מהבדיקה שמתבצעת במכון. ד"ר הולדשטיין חבר בועדת מומחים אשר מייעצת למשרד העבודה בקידום החקיקה למניעת נזק עקב רעש מזיק בעבודה. לצורך כך הכין חוות דעת מקיפה על אופן הביצוע המומלץ של אבחון שמיעה.

הפוסט בדיקות לעובדים ברעש הופיע ראשון בד"ר יהודה הולדשטיין

סחרחורת

infomu — Wed, 16 Mar 2016 13:28:51 +0000

אוטו נוירולוגיה (סחרחורת ושיווי משקל)

הצרוף של אוטו (אוזן) ונוירו (עצבי) מתייחס לתחום, המקשר בין מחלות האוזן לבין מערכת העצבים ושייך לרפואת אף אוזן וגרון. בתוך האוזן נמצאים שתי מערכות, אשר צמודות זו לזו מבחינת מרחק אך תפקידיהן שונים. מדובר בחוש השמיעה (אודיטורית) מחד גיסא ובמערכת שאחראית על האיזון ושיווי המשקל (וסטיבולרית) מאידך גיסא. שתי המערכות הללו משתפות פעולה וחוסכות במשאבים על ידי שימוש באותו נוזל ועיקרון פעולה דומה, שמאפשר להן להפוך אנרגיה מכנית לאנרגיה חשמלית. שתיהן נמצאות ומוגנות בתוך הגולגולת במעין מבוך גרמי בתוך העצם החזקה ביותר בגוף. בלעז נקראות המערכות השלובות הללו: המערכת האודיו (שמיעה)-וסטיבולרית (שיווי משקל). שתי המערכות בנויות כחיישנים מכניים, כאשר תנודות הקול באוויר מרעידות את הנוזל בשבלול האוזן הפנימית ומפעילות תאים (תאי שיער), שיוצרים זרם חשמלי. בתעלות החצי מעגליות של מערכת שיווי המשקל, בצורה דומה, נע הנוזל בתגובה לתנועת הגוף במישורים שונים ומפעיל בדומה לשבלול תאים שמייצרים זרם חשמלי. בשתי המערכות מועברים הזרמים החשמליים בכבלים, שהם העצבים, למוח. המוח מתפקד כמחשב, שמעבד את המידע ברמות שונות ולבסוף שולח הוראות לשרירי הגוף השונים כדי להגיב בהתאם למידע שהתקבל. המידע שמתקבל מהאוזן מאפשר לנו, למשל, להתחמק בזמן ממכונית מתקרבת או לענות לשאלה שנשאלנו. המידע שמתקבל מחיישני מערכת שיווי המשקל מאפשר לנו ללכת ביציבות, להסתובב, לעקוב אחרי גופים נעים, לרקוד, להתעמל ועוד. קיים הבדל עקרוני בתגובות לשתי המערכות אצל האדם. תגובות לגירויי שמיעה הן יותר מודעות ודורשות עיבוד מורכב בקליפת המוח (חשיבה), מאחר והאדם המודרני משתמש בשמיעתו בעיקר לתקשורת (שפה ודיבור). מערכת שיווי המשקל לעומת זאת פועלת ברובה בצורה לא מודעת ורפלקסיבית כדי לאפשר תגובה מהירה מאוד. פועל יוצא מכך הוא, שפגיעות במערכת השמע קלות לתיאור ולהסבר ואילו חולים עם תקלות במערכת שיווי משקל מתקשים להסביר ולתאר במדויק את תלונותיהם. דבר זה מחייב תשאול מדוקדק וסבלני של התלונות בלי להסתפק במילה "סחרחורת". כאשר בודקים את שתי המערכות הללו נתקלים מיד בהבדלים מהותיים נוספים:

כדי להרעיד ולהזיז את הנוזל בשבלול השמיעתי די בהשמעת צליל בעזרת רמקול-פעולה פשוטה ונוחה לנבדק. לעומת זאת הזזת הנוזל במבוך שיווי המשקל כרוכה בהזזת הנבדק כולו או לפחות בהזזת הראש. פעולה זו קשה יותר לביצוע ולנבדק.
לאבחון מערכת השמע ניתן להיעזר בתגובות של הנבדק ובמכשור שמסוגל לבדוק תפקוד של חלקים במערכת זו באופן אובייקטיבי. במערכת שיווי המשקל עדיין לא קיים מכשור לבדיקה ישירה של המערכת ואנו נאלצים לבדוק אותה באופן עקיף. כלומר, את השפעותיה על תנועות העיניים ועל תנועות שרירי הגוף שאחראיים על היציבה. מבוך שיווי המשקל הוא לכן מעין "קופסה שחורה", אשר אין אנו יכולים לראות מה מתרחש בתוכה בכל רגע נתון ולכן עלינו להסיק זאת מתוך ידיעת הגירוי (קלט) ומתוך מדידת התגובה (פלט). מובן ששיטה זו מדויקת פחות ממדידה ישירה כפי שמתבצעת במערכת השמע.

מה תפקידו של האוטו נוירולוג?

מחלות וגורמים שונים ומשונים עלולים לפגוע בתפקוד התקין של שתי מערכות אלה וגם במערכות שכנות כמו עצבים, כלי דם וחלקי מוח אחרים. חולה שנפגע יכול לסבול מתלונות כמו: ליקוי שמיעה, צפצופים באוזניים, סחרחורת, חוסר שיווי משקל, נפילות, כאבי ראש, הפרשות מהאוזניים, שיתוק עצב הפנים, ירידה בתחושת הפנים ועוד. התלונה אשר מהווה את עיקר עיסוקו של האוטו נוירולוג היא תלונת ה"סחרחורת". לא כאן המקום להעמיק, אבל לתלונה זו פנים רבות מאוד (מהסיבה שצוינה לעיל) וגורמים שונים ומגוונים, שלא כולם נובעים מהמערכת האודיו וסטיבולרית אלא, למשל, גם ממחלות של לב וכלי דם ועוד. האוטו נוירולוג אמון על זיהוי מגוון התלונות והסימנים אצל החולה, על קביעת הבדיקות הנוספות שנדרשות ועל פענוחן ולבסוף עליו לאבחן ולקבוע אם אכן גורם תלונותיו של החולה הוא פגיעה במערכת האודיו וסטיבולרית. אם התשובה חיובית מתפקידו לקבוע ובד"כ גם לבצע את הטיפול המתאים ואם לאו - להפנותו לכתובת המתאימה. משימה זו אינה קלה כלל ועיקר ודורשת ידע רב, סבלנות ומיומנות בתחום סבוך וייחודי זה.

הפוסט סחרחורת הופיע ראשון בד"ר יהודה הולדשטיין

אבחון שמיעה

infomu — Wed, 16 Mar 2016 13:24:40 +0000

אבחון שמיעה

מוגדר כקביעת מצב השמיעה ומיקום הנזק במידה וקיים על ידי שימוש מושכל בכלי האבחון האודיולוגיים השונים.

כל אחד מאמצעי האבחון (אודיוגרם, טימפנומטריה, רפלקס אקוסטי, הדים קוכלאריים - OAE, BERA) נותן לנו תמונה מזווית ראייה שונה על מערכת השמע. ניתן לחלק את הבדיקות לשתי קבוצות עיקריות:

בדיקות סובייקטיביות: יש צורך בשיתוף פעולה של הנבדק כדי לבצע את הבדיקה. הבדיקה הסובייקטיבית היא בדיקת השמיעה ההתנהגותית שכוללת את האודיוגרם, בדיקות הדיבור (SRT ודיסקרימינציה) ובדיקות מיוחדות אחרות שלא כאן המקום לפרטן.
בדיקות אובייקטיביות: כאן אין נדרשת תגובה רצונית של הנבדק אלא ישיבה/שכיבה שקטה בלבד. קבוצה זו כוללת את שאר הבדיקות לעיל (טימפנוגרם, רפלקס אקוסטי, OAE, BERA).

לו הייתה קיימת בדיקה אידיאלית היה עליה להיות:

אובייקטיבית לחלוטין
קצרה וקלה לביצוע
מייצגת בצורה מדויקת את מערכת השמע לכל אורכה
אמינה לחלוטין

מאחר ואנו רחוקים מרחק רב מפיתוח בדיקה כזו עלינו להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותנו. כדי לקבל את התמונה הכוללת והמדויקת ביותר יש לחבר את המידע שנתקבל מכולם או רובם ולבצע הצלבת מידע שהיא טכניקה מקובלת לאימות מידע. עיקרון הצלבת מידע (Cross-Check Principle): "בדיקה או אימות מידע, שהתקבל ממקור/נקודת מבט אחד/ת, באמצעות מקורות או נקודות מבט אחרים המתייחסים לאותו נושא".

הצלבת מידע באודיולוגיה

עיקרון הצלבת המידע באודיולוגיה (תורת אבחון השמיעה) מיושם על ידי השיטה הקרויה סוללת בדיקות או, באנגלית, TEST BATTERY. שיטה זו הוכנסה לאודיולוגיה כבר בשנות ה-70. בתחילת דרכה נעשה שימוש בעיקר בבדיקות הסובייקטיביות אך עם התפתחות הטכנולוגיה בתחום זה תפסו את מקומן כמעט לחלוטין הבדיקות האובייקטיביות. הצלבת מידע באודיולוגיה (מאמר רפואי) השימוש בסוללת הבדיקות מאפשר לנסות ולענות בצורה הטובה ביותר על שאלות המפתח הבאות:

האם יש ליקוי שמיעה ומה חומרתו?
איזה חלק במערכת השמע נפגע והאם ניתן לדעת מה הגורם?

התשובות לשאלות אלה הן המפתח לטיפול ולשיקום מוצלחים.

cross check principle hall 2016

הפוסט אבחון שמיעה הופיע ראשון בד"ר יהודה הולדשטיין

בדיקות טינטון

infomu — Wed, 16 Mar 2016 09:51:06 +0000

טנטון (Tinnitus) הינו תופעה שכיחה, אשר מוגדרת כתחושה של צליל, הנשמע באוזן בהעדר מקור חיצוני. תופעה זו מהווה חלק ניכר מהתלונות המתלוות למחלות אוזניים למיניהן ויש לברר את משמעותה. ברוב המקרים אין מאחוריה בעיה מסוכנת למרות שהטנטון כשלעצמו יכול להוות מטרד, אשר פוגע באופן משמעותי באיכות חייו של הסובל ממנו.

מבחינים בין שני סוגים של טנטון, לפי הגורם:

גורם אובייקטיבי - כאשר מדובר בצליל אקוסטי "אמיתי", שמקורו בתוך הגוף (זרימת דם, למשל)
גורם סובייקטיבי - כאשר הצליל נוצר במערכת העצבים ואין לו מרכיב אקוסטי כלל. זהו הרוב המוחלט של מקרי הטנטון.

אפיון טנטון - גם כאשר הטנטון הוא סובייקטיבי עדיין יש לו מאפיינים בדומה לצליל אמיתי, כלומר, תדר (Frequency) ועוצמה (Loudness) וכן תכונות אחרות, כגון: אפשרות למיסוך (העלמת הצליל ע"י רעש חיצוני), התנהגות בתנאי שקט לעומת תנאי רעש וכו'. ניתן לבדוק את כלל האפיונים הללו בעזרת אודיומטר, כאשר מדובר כאן בבדיקה סובייקטיבית בלבד ולכן ביצוע הבדיקות דורש ניסיון. לבדיקת אפיון הטנטון יש השלכות לגבי טיפול לסובלים ממנו וכן השלכות משפטיות במקרי תביעות נכות בנושא טנטון. במכון מתבצעות בדיקות אפיון טנטון שנים רבות כולל בדיקות מיוחדות הקרויות עקומות פלדמן. בדיקות אלה מתארות את התנהגות הטנטון בנוכחות צליל/רעש חיצוני ומאפשרות להעריך מה מקור הטנטון.

הפוסט בדיקות טינטון הופיע ראשון בד"ר יהודה הולדשטיין

בדיקות ילדים ותינוקות

infomu — Wed, 16 Mar 2016 09:47:09 +0000

אחת האוכלוסיות הקשות לאבחון שמיעה היא כמובן אוכלוסיית התינוקות. אם כי תינוק בריא שומע היטב סמוך ללידתו הרי שהמכשול לאבחון מדויק הוא חוסר יכולתו להגיב לצלילים חלשים בדומה למבוגר.

איחור באבחון ליקוי שמיעה בגיל הרך, לפי חומרת הליקוי, יגרום לנזקים בלתי הפיכים בהתפתחותו של התינוק .מטרת הרפואה המודרנית היא גילוי כל ליקויי השמיעה עד גיל 3 חודשים לכל המאוחר, כדי לאפשר טיפול ושיקום מוצלחים. תגובת רפלקס הבהלה (STARTLE) בחודשי החיים הראשונים מופיעה רק בתגובה לצלילים חזקים מאוד. תגובה לצלילים חלשים יותר מתפתחת בהדרגה רק לקראת גיל חצי שנה. עם התפתחותו של התינוק ושיפור ביכולתו להגיב לצלילים חלשים בעוצמת סף השמיעה, מתעוררת בעיית שיתוף הפעולה. תינוק או ילד צעיר לא ישתף פעולה (בהתאם לגילו ולהתפתחותו) בפעילות שאינה מעניינת אותו או שהיא מעבר ליכולתו. לכן יש להתאים לכל נבדק צעיר את מתכונת ואמצעי הבדיקה בצורה אינדיבידואלית לפי קבוצת הגיל ולפי רמת התפתחותו. בגילאים בהם אין אפשרות להשתמש באוזניות יש להסתפק במתן גירויים דרך רמקולים (FREE FIELD) בתוך תא הבדיקה. הגירויים מותאמים גם הם לתינוק - מושמעים צלילים מחיי היום יום שמוכרים לו (צליל פעמון, רעשן וכו'). בעבר נעשו בדיקות אלה על ידי ערכות בדיקה ידניות פשוטות אך כיום מועברים הצלילים באופן דיגיטלי, כפי שנעשה במכוננו מעל 20 שנה. בנוסף לבדיקות ההתנהגותיות אנו משתמשים כיום כדבר שבשגרה בבדיקות אובייקטיביות : טימפנומטריה, רפלקס אקוסטי, OAE, ולפי הצורך גם BERA. פרט לשיטות הבדיקה, חשובה לא פחות ואולי אף יותר, יכולתו של הבודק/ת ליצור קשר עם הנבדק הצעיר. וכאן אפשר להעיד (גם אם אין הנחתום מעיד על עיסתו) כי משך שנים ארוכות של עבודה עם קופות חולים נהגו הרופאים להפנות אל אילנה הולדשטיין את הנבדקים שלא שיתפו פעולה במקומות אחרים. לא אחת נתקלנו במחזה של תינוק/ילד שנכנס בבכי ופחד ויצא בשמחה ובחיוך אחרי גמר הבדיקה. גם כיום, לאחר הפסקת התקשרות המכון עם קופות החולים, ממשיכים להגיע תינוקות וילדים לבדיקה במכון באופן פרטי.

הפוסט בדיקות ילדים ותינוקות הופיע ראשון בד"ר יהודה הולדשטיין